משחק מה נעלם?
משחק זיכרון חינם לילדים. כמה דברים מופיעים על המסך, שמיכה מכסה אותם לרגע, ואז חוזרים בלי אחד. השאלה היחידה היא מה נעלם.
- חינם
- בלי פרסומות
- בלי הרשמה
- בלי הורדה
- עובד בלי אינטרנט
- שחקן אחד
איך משחקים?
- בוחרים רמה - שלושה, ארבעה או שישה פריטים. הזמן הכולל גדל עם הלוח.
- מסתכלים - שבע עד תשע שניות של הסתכלות. אין מה למהר, אין מה ללחוץ.
- מחכות לשמיכה - היא מכסה את הלוח לרגע קצר, ואז מתרוממת.
- אומרים מה נעלם - נוגעים בפריט החסר מתוך האפשרויות. טעות לא עולה כלום.
על המשחק
כמה דברים על המסך. שמיכה יורדת. משהו חסר.
וכאן יש כלל הוגנות שאפשר למדוד, וששווה להסביר. זמן ההסתכלות גדל עם הלוח: שבע שניות לשלושה פריטים, שמונה לארבעה, תשע לשישה. אבל התקציב לכל פריט יורד, מ-2.33 שניות ל-2 ול-1.5. זה בדיוק ההפך ממה שמשחק זיכרון עצלן היה עושה, כלומר לתת אותן שבע שניות לשישה פריטים ולקרוא לזה קשה. אי אפשר לקודד שישה דברים בזמן שלוקח לקודד שלושה, אז הזמן הכולל חייב לגדול. מה שהופך את הקשה לקשה הוא התקציב לכל פריט, ויש לו רצפה של שנייה וחצי שאף רמה לא יורדת מתחתיה.
הסיבה לרצפה היא שהמשחק הזה הוא מבחן זיכרון ולא מבחן מהירות. ילד בן חמש שמקבל פחות משנייה וחצי לפריט לא נכשל בזיכרון, הוא פשוט לא הספיק להסתכל, וזה מודד משהו אחר לגמרי.
הרמות משנות כמה דברים יש: שלושה, ארבעה או שישה. ניחוש עיוור שווה 33.3%, 25% ו-16.7% בהתאמה, אז גם ברמה הקשה ילד שמנחש יצדק פעם בשש, מספיק כדי לא לתקוע אותו לגמרי.
הלוח מוצג משמאל לימין גם בעברית. המיקומים כאן הם חלק מהשאלה, ולוח שהתהפך היה משנה את מה שהילד זכר.
מה המשחק מלמד?
זיכרון חזותי לטווח קצר
להחזיק תמונה שלמה בראש לכמה שניות זו המיומנות שנמדדת פה, ורק היא.
סריקה שיטתית
ילד שמסתכל לפי סדר זוכר יותר מילד שקופץ. המשחק מלמד את זה מעצמו.
אוצר מילים
כל סיבוב מציג כמה חפצים או חיות, וילדים אומרים את השמות בקול.
לשים לב לחסר
לזהות מה איננו קשה יותר מלזהות מה יש, וזו דרך חשיבה שימושית מאוד.
טיפים
לומר בקול מה יש
תפוח, כלב, כדור. אמירה של הרשימה בקול מוסיפה זיכרון מילולי על גבי החזותי, וזה מכפיל את הסיכוי.
לזכור לפי מקום
לא מה היה אלא איפה. הרבה ילדים מגלים שקל להם יותר לזכור פינה ריקה מאשר חפץ חסר.
לנצל את כל הזמן
אין בונוס על להסתכל פחות. תשע שניות זה תשע שניות, ורוב הילדים מסתכלים שלוש.
להתחיל בשלושה
שלושה פריטים נשמעים מעט ובגיל ארבע זה בדיוק המספר הנכון. שישה זה קפיצה גדולה.
מאיזה גיל מתאים?
3 עד 4
שלושה פריטים, ורצוי יחד בהתחלה. בגיל הזה גם שניים נכונים זה מצוין.
5 עד 6
ארבעה. פה מתחילים לומר את הרשימה בקול בלי שביקשו.
7 ומעלה
שישה, עם שנייה וחצי לכל אחד. זה כבר מאתגר גם מבוגרים.
מבוגרים
שישה פריטים בתשע שניות זה קל, עד שמנסים בסוף יום ארוך. אז זה פתאום לא.
נגישות
נגיעה אחת, בלי גרירה ובלי החזקה. הפריטים גדולים ומרווחים, ואף אחד לא מסתיר אחר. הזיהוי הוא לפי צורת החפץ ולא לפי צבע, אז עיוורון צבעים לא משפיע. אין שעון על התשובה עצמה, רק על ההסתכלות, ולזה יש רצפה של שנייה וחצי לכל פריט שאף רמה לא יורדת מתחתיה. השמיכה יורדת בתנועה אחת חלקה ולא בהבהוב. אפשר לשחק בשקט מוחלט.
לשחק ביחד
לומר את הרשימה בקול
ביחד, לפני שהשמיכה יורדת. פתאום שניכם זוכרים יותר.
המשחק על השולחן
שימו חמישה חפצים אמיתיים, כסו במגבת, והוציאו אחד. אותו משחק בדיוק, בלי מסך.
הילד בוחר
תנו לו לבחור מה נעלם ואתם תנחשו. הצד השני קשה יותר משנדמה.
לזכור בסדר
אתגר נוסף: אחרי שהשמיכה ירדה, נסו למנות את כל הפריטים לפי הסדר משמאל לימין.
שאלות נפוצות
המשחק חינמי?
כן, לגמרי. אין תשלום ואין רכישות בתוך המשחק. כל המשחקים באתר פתוחים מהרגע הראשון.
צריך להוריד או להירשם?
לא. רץ בדפדפן, בלי הורדה ובלי חשבון. גם מייל אנחנו לא מבקשים.
כמה זמן יש להסתכל?
שבע שניות לשלושה פריטים, שמונה לארבעה ותשע לשישה. הזמן הכולל גדל עם הלוח, כי אי אפשר לקודד שישה דברים בזמן שלוקח לקודד שלושה.
המשחק נעשה מהיר מדי ברמה הקשה?
יש רצפה של שנייה וחצי לכל פריט שאף רמה לא יורדת מתחתיה. זה מבחן זיכרון ולא מבחן מהירות, וילד שלא הספיק להסתכל לא נכשל בזיכרון.
יש פרסומות?
אין. לא באנרים ולא סרטונים בין שלבים.
אפשר לשחק בלי אינטרנט?
כן. אחרי ביקור אחד המשחק נשמר במכשיר ורץ גם במטוס.
מה קורה בתשובה שגויה?
כלום. אין ניקוד שיורד ואין חיים. הסיבוב הבא מתחיל וממשיכים.
למה הלוח לא מתהפך בעברית?
כי המיקומים הם חלק מהשאלה. ילד שזוכר שהכלב היה בפינה השמאלית צריך למצוא אותו שם גם אחרי שהשמיכה עלתה.
מאיזה גיל זה מתאים?
משלוש בערך, עם שלושה פריטים. אין קריאה בשום מקום וצריך רק לזהות חפצים מוכרים.
המשחק אוסף מידע על הילד?
לא. אין הרשמה ואין שם. אין הקלטת מסך ואין פרסום מבוסס התנהגות. אנחנו סופרים כמה פעמים משחק נפתח, בלי שום דבר שמזהה מי פתח אותו.