משחק פוצצו בלונים
משחק בלונים חינם לילדים. המסך מבקש צבע, בלונים בכל הצבעים עולים למעלה, והילד פוצץ רק את אלה שמתאימים. לחיצה על הצבע הלא נכון לא עולה כלום.
- חינם
- בלי פרסומות
- בלי הרשמה
- בלי הורדה
- עובד בלי אינטרנט
- שחקן אחד
איך משחקים?
- מסתכלים על הבקשה - למעלה כתוב וגם מצויר איזה צבע מחפשים עכשיו.
- נוגעים בבלון המתאים - נגיעה אחת מפוצצת אותו. אין צורך להחזיק או לגרור.
- ממשיכים לפי הצורה - אם הצבעים מתבלבלים, הסימן שעל הבלון אומר את אותו דבר.
- מסיימים סיבוב - כשפוצצתם מספיק בלונים מהצבע המבוקש, הסיבוב נגמר ומתחיל אחד חדש.
על המשחק
בלונים עולים. כתוב איזה צבע מבקשים. נוגעים בהם, והם מתפוצצים.
הבטחה אחת מחזיקה את המשחק הזה: הבלון שביקשנו תמיד יגיע. זה נשמע מובן מאליו עד שחושבים על מטבע הוגן, שיכול בקלות להוציא שמונה בלונים כחולים ברצף לילד שביקשו ממנו אדום. ילד בן ארבע מול מסך שאין בו כלום לעשות לא חושב שהוא צריך סבלנות, הוא חושב שהמשחק שבור. אז אחרי שני בלונים שאינם המבוקש, הבא הוא המבוקש. לא בהסתברות גבוהה, אלא בוודאות. הפער חסום, וזו ההבטחה, לא הקצב.
וכל צבע נושא גם צורה. כוכב, נקודות, פסים, לב וזיגזג מצוירים על גוף הבלון, אחד לכל צבע. בערך ילד אחד מכל שנים עשר בנים לא מפריד בין הגוונים האלה, ומשחק שכל השאלה שלו היא איזה צבע זה היה נשאר בשבילו בלתי אפשרי בזמן שהוא נראה מצוין לכל מי שבודק אותו. עם הצורה הוא פשוט משחק.
אין ניקוד שיורד ואין לב שנשבר. שום מונה במשחק הזה לא יודע לרדת, וזה לא מדיניות אלא מבנה. ילד שנוגע בבלון הלא נכון רואה אותו מתפוצץ וממשיך.
שלוש רמות שמשנות שני דברים: כמה בלונים צריך לפוצץ כדי לסיים סיבוב, חמישה, שבעה או תשעה, וכמה זמן כל בלון נשאר על המסך. גם ברמה הקשה יש 2.4 שניות לראות בלון, להחליט ולהגיע אליו, ובקלה יש 4.2. הסיבובים ממשיכים בלי סוף והמספר שנשמר הוא כמה רחוק הגעתם.
מה המשחק מלמד?
שמות צבעים
הבקשה חוזרת בכל סיבוב, אז השם והגוון נצמדים זה לזה מעצמם.
לעצור לפני שנוגעים
יש בלונים שאסור לפוצץ, וזה הופך את המשחק לתרגיל בשליטה ולא במהירות.
מעקב בעיניים
בלון שעולה דורש עין שזזה איתו ואצבע שמגיעה לאן שהוא יהיה.
לזהות לפי צורה
הסימן שעל הבלון מלמד לקרוא תכונה שנייה של אותו אובייקט, וזו מיומנות שימושית.
טיפים
לחכות שהוא יגיע
הבלון המבוקש חייב להופיע בתוך שניים. אפשר פשוט להסתכל במקום לרדוף אחרי מה שיש.
להסתכל על הסימן
הצורה על הבלון מהירה יותר לזיהוי מהגוון, גם למי שרואה צבעים מצוין.
לתפוס למטה
בלון בתחתית המסך נשאר זמין הכי הרבה זמן. מי שנוגע בו מיד מרוויח שנייה שלמה.
להתחיל בקל
ברמה הקלה בלון נשאר 4.2 שניות מול 2.4 בקשה. זה ההבדל בין לחשוב לבין להספיק.
מאיזה גיל מתאים?
2 עד 3
רמה קלה, ורצוי בחיק של מבוגר. בגיל הזה הכיף הוא בהתפוצצות עצמה.
4 עד 5
קלה לבד. כאן שמות הצבעים באמת נדבקים.
6 ומעלה
בינונית או קשה, בשביל הקצב.
הורים
אין פה שום דבר לאבד, אז אפשר להשאיר ילד לבד עם המסך בלי לחזור לבכי.
נגישות
נגיעה אחת, בלי גרירה ובלי החזקה ממושכת, כך שגם אמצעי קלט חלופי או יד קטנה שעדיין לא מדייקת מספיקים. כל בלון גדול מ-2 על 2 סנטימטרים בכל מסך. כל צבע נושא צורה משלו, אז עיוורון צבעים לא חוסם את המשחק בשום רמה, וזו הסיבה שהצורות קיימות מלכתחילה. אין הבהובים מהירים, אין שעון ואין רעש הכרחי. הבקשה מופיעה גם כטקסט וגם כציור, אז ילד שעדיין לא קורא מבין אותה לבד.
לשחק ביחד
להכריז את הצבע
בקשו מהילד להגיד את שם הצבע בקול לפני הנגיעה. זה הופך משחק לשיעור.
לתפוס רק אתם
הילד מכריז ואתם נוגעים. פתאום מתברר אם הוא באמת מזהה או פשוט מנחש.
לספור ביחד
כמה בלונים אדומים עלו בסיבוב הזה? התשובה פחות חשובה מהספירה.
לצוד צורה
שחקו סיבוב שבו מחפשים את הכוכב ולא את האדום. אותו משחק, שאלה אחרת לגמרי.
שאלות נפוצות
משחק הבלונים חינמי?
כן, לגמרי. אין תשלום ואין רכישות בתוך המשחק. כל המשחקים באתר פתוחים מהרגע הראשון.
צריך להוריד או להירשם?
לא. רץ בדפדפן, בלי הורדה ובלי חשבון. גם מייל אנחנו לא מבקשים.
מה קורה אם הילד נוגע בצבע הלא נכון?
הבלון מתפוצץ וזהו. אין ניקוד שיורד, אין חיים שנגמרים ואין צליל של טעות. שום מונה במשחק לא יודע לרדת.
הילד שלי מתקשה להבחין בין אדום לירוק. אפשר לשחק?
כן, וזו הסיבה שכל בלון נושא גם צורה. כוכב, נקודות, פסים, לב או זיגזג, אחד לכל צבע, ואפשר לשחק את כל המשחק לפי הסימן בלבד.
יש פרסומות?
אין. לא באנרים ולא סרטונים בין שלבים.
אפשר לשחק בלי אינטרנט?
כן. אחרי ביקור אחד המשחק נשמר במכשיר ורץ גם במטוס.
מה אם הצבע שביקשו לא מגיע?
הוא חייב להגיע. אחרי שני בלונים שאינם המבוקש, הבא הוא המבוקש בוודאות. זו לא הסתברות גבוהה אלא כלל.
מאיזה גיל זה מתאים?
מגיל שנתיים בערך עם מבוגר, ומארבע לבד. אין קריאה הכרחית: הבקשה מופיעה גם כציור.
איך השיא נמדד?
בכמה סיבובים הצלחתם לעבור ברצף, כשיותר זה טוב יותר, ובנפרד לכל רמה. הרמות משנות את מספר הבלונים לסיבוב ואת הקצב, אז הן לא ניתנות להשוואה.
המשחק אוסף מידע על הילד?
לא. אין הרשמה ואין שם. אין הקלטת מסך ואין פרסום מבוסס התנהגות. אנחנו סופרים כמה פעמים משחק נפתח, בלי שום דבר שמזהה מי פתח אותו.