משחק פאזל
פאזל חינם, ישר בדפדפן. נוגעים בחלק במגש, נוגעים במשבצת בלוח, והוא נוחת שם. אפשר לשים חלק במקום הלא נכון ואפשר להרים אותו בחזרה. התמונה נגמרת כשכל חלק יושב במקום שלו.
- חינם
- בלי פרסומות
- בלי הרשמה
- בלי הורדה
- עובד בלי אינטרנט
- שחקן אחד
איך משחקים?
- בוחרים רמה - שישה חלקים, שנים עשר או עשרים. החלפה פותחת תמונה חדשה.
- נוגעים בחלק - אחד מהחלקים במגש שמתחת ללוח. הוא מקבל מסגרת.
- נוגעים במשבצת - החלק נוחת שם, גם אם זה לא המקום שלו.
- מרימים בחזרה - נגיעה בחלק שכבר בלוח מרימה אותו למגש ומחזיקה אותו ביד.
- מחליפים - חלק ביד ונגיעה במשבצת תפוסה מחליפה ביניהם. הישן חוזר למגש.
על המשחק
נוגעים בחלק. נוגעים במקום. זהו.
אין כאן גרירה בכלל, ולא בגלל עצלנות. יד של בת ארבע לא מחזיקה מסלול רציף על מסך, וגם מי שמשתמש באמצעי קלט חלופי לא מחזיק. שני מגעים עושים בדיוק את אותה עבודה ועובדים לכולם, אז זה מה שיש כאן. אפשר יהיה להוסיף גרירה מעל זה בעתיד, אבל היא לעולם לא תחליף את המגע.
משבצת לא נכונה מקבלת את החלק. זו החלטה, לא באג. פאזל נפתר בדיוק בזה, שמנסים חלק במקום ורואים שהוא לא שייך, ומשחק שמסרב היה הופך את זה לבוחן. כמה זה עולה? הרצנו עשרים אלף ריצות עם בוט שלא מסתכל על התמונה בכלל אלא רק זוכר מה כבר ניסה: שש חלקים דורשים ממנו 13.5 הנחות בממוצע, שנים עשר דורשים 44.9, ועשרים דורשים 115.2. ילד שמסתכל על התמונה גומר בשש, שתים עשרה או עשרים הנחות בדיוק. ההסתכלות שווה פי 2.3 ברמה הקלה ופי 5.8 בקשה.
המספר הזה יצא פעמיים, בשתי דרכים שונות, וזו הסיבה שאפשר לצטט אותו. הסימולציה הריצה את המשחק עצמו. הנוסחה אומרת שמציאת החלק הנכון מבין k חלקים דורשת בממוצע (k+1)/2 ניסיונות, כלומר n(n+3)/4 ללוח שלם, שזה 13.5, 45 ו-115. השתיים נפגשות.
התמונות הן ציורי המפתח של משחקים אחרים כאן. יש שמונה כאלה, וזו ההודאה: ילד שיפתור עשרה פאזלים יראה תמונה חוזרת. בחרנו את זה במודע, כי ציור חדש לכל פאזל היה מוסיף משקל לכל ביקור ראשון באתר, גם של מי שלא נכנס למשחק הזה בכלל.
מה המשחק מלמד?
חשיבה מרחבית
לסובב תמונה בראש ולהחליט לאן היא הולכת זו אותה יכולת שגאומטריה תבקש בהמשך.
התמדה
עשרים חלקים לוקחים זמן. לוח שלא נגמר בשלושים שניות מלמד להישאר.
חלק ושלם
לראות שהתמונה בנויה מחתיכות זה השלב שלפני שברים.
לתקן בלי להתחיל מחדש
חלק במקום הלא נכון לא הורס כלום. מרימים אותו ומנסים שוב.
טיפים
פינות קודם
ארבע הפינות הן היחידות עם שני צדדים חלקים, אז הן הכי קלות לזיהוי ומקבעות את הכיוון של כל השאר.
תחפשו קו שנקטע
קו ארוך בציור, קצה של גבעה או של שולחן, ממשיך בדיוק לתוך החלק השכן. זה הרמז הכי חזק בלוח.
צבע גדול הוא רמז חלש
חלק שכולו רקע בצבע אחד מתאים כמעט בכל מקום. השאירו אותו לסוף, כשנשארו לו שתי אפשרויות.
עשרים חלקים אחרי שנים עשר
הקפיצה מ-44.9 הנחות ל-115.2 בלי הסתכלות היא בדיוק הפער שהמראה שלכם צריך לכסות. אל תדלגו על הרמה האמצעית.
מאיזה גיל מתאים?
3 עד 4
שישה חלקים. אפשר לפתור בשש הנחות, וגם בוט עיוור גומר ב-13.5.
5 עד 6
שנים עשר. עדיין מתחבר לבד אחרי כמה נסיונות, אבל כבר משתלם להסתכל.
7 ומעלה
עשרים. יש 2,432,902,008,176,640,000 דרכים לסדר אותם ואחת מהן היא התמונה.
מבוגרים
עשרים הנחות בעשרים חלקים זה מושלם. הרבה יותר קשה ממה שזה נשמע.
נגישות
נגיעה אחת לכל פעולה, בלי גרירה בכלל, כך שהמשחק עובד גם עם אמצעי קלט חלופיים וגם עם יד קטנה שעדיין לא מדייקת. זו לא גרסה מקוצרת של הפאזל אלא הדרך היחידה לשחק בו כאן. אין שעון ואין ספירה לאחור, אז אפשר לעצור באמצע ולחשוב כמה שרוצים. שום הנחה אינה שגויה, אז אין צליל שגיאה ואין מה לאבד, והמונה מראה כמה חלקים כבר יושבים במקומם. כל משבצת בלוח נושאת תווית עם מספר העמודה והשורה שלה ועם החלק שיושב בה, כך שקורא מסך מבחין ביניהן במקום להקריא עשרים פעמים אותו דבר. אפשר לשחק בשקט מוחלט בלי לאבד שום מידע.
לשחק ביחד
מחצית כל אחד
אחד לוקח את השורה העליונה והשני את התחתונה. פתאום צריך לדבר.
תספרו את ההנחות
אותה רמה, שני מכשירים, וסופרים כמה הנחות לקח. המספר הכי נמוך האפשרי הוא מספר החלקים.
תסבירו את הפינה
בקשו לשמוע איך ידעתם שהחלק הזה הוא פינה. ילד שיודע לענות כבר קורא את התמונה.
הפוך
נסו לפרק תמונה מוכנה ולהרכיב אותה שוב מהסוף להתחלה.
שאלות נפוצות
צריך לגרור את החלקים?
לא, ואי אפשר. נוגעים בחלק ואז נוגעים במקום. שתי נגיעות עושות את אותה עבודה בדיוק ועובדות גם ליד קטנה וגם לאמצעי קלט חלופי.
מה קורה אם שמתי חלק במקום הלא נכון?
כלום. הוא יושב שם עד שתרימו אותו. אין צליל שגיאה, לא נלקחות נקודות, והתמונה פשוט עוד לא שלמה.
כמה תמונות יש?
שמונה, וכולן ציורי המפתח של משחקים אחרים באתר. אחרי עשרה פאזלים תראו תמונה חוזרת.
מה השיא מודד?
כמה הנחות לקח לסיים, ופחות זה טוב יותר. הרצפה היא מספר החלקים, כלומר שש, שתים עשרה או עשרים.
מה נשמר כשיוצאים?
התמונה, החלקים שכבר במקום, ומה שנשאר במגש. חוזרים בדיוק לאותו מקום, על אותו מכשיר.
אפשר לסובב חלקים?
אין צורך. כל חלק כבר בכיוון הנכון, אז השאלה היחידה היא לאן הוא הולך. זה מוריד שלב שלם מפאזל של ילד בן שלוש, ומשאיר את החלק שבאמת מלמד, לקרוא את התמונה.